בהתאם להלכה היהודית, אקט הנישואין מקים מערך שלם של זכויות וחובות החלים על כל אחד מבני הזוג. אקט הנישואין מחייב את הבעל לזון ולפרנס את האישה ולדאוג לה לדיור הולם. מנגד, כל מעשי ידיה של האישה וכן רווחים המתקבלים מנכסיה הן חלק מזכויותיו של הבעל אשר נובעים אף הם מאקט הנישואין.
אישה הנשואה על פי ההלכה היהודית, זכאית למזונות מבעלה כל עוד קשר הנישואין לא נותק ולמעט במקרים בהם הוכחה בגידה של האישה בבעל או שהאישה הנה "מורדת" אשר אינה מקיימת יחסי אישות עם בעלה והמרידה נעוצה בה או שעזבה את הבית מסיבה לא מוצדקת או שהכנסותיה מספיקות למילוי כל צרכיה.
ויתור על מזונות:
במקרים בהם האישה התחייבה באופן מפורש בהסכם לוותר על מזונותיה, היא אינה רשאית לתבוע את מזונותיה לאחר מכן.
היקף החיוב:
בבוא בית המשפט לפסוק מזונות אישה, עליו לבחון בין השאר מהי יכולת השתכרותו של הבעל ומהם צרכיו השוטפים, מהי רמת החיים לה הורגלה האישה במהלך כל שנות הנישואין עפ"י הכלל "עולה עמן ואינה יורדת" ומהן הכנסותיה של האישה.
יכולת הבעל לצורך קביעת גובה המזונות שעליו לשלם לאישה אינה נקבעת על פי הכנסתו בפועל מעבודתו אלא עפ"י "פוטנציאל השתכרות" בהתחשב בכישוריו ובמקצועו. בחישוב פוטנציאל השתכרות יתחשב בית המשפט בין השאר ברכוש שצבר הבעל, בחסכונות ובפיקדונות, הטבות, קופת גמל, ביטוח מנהלים, קרן השתלמות וכדומה.
כל זמן שסכום המזונות בו חויב הבעל לשלם לאישה מותיר את האישה באותה רמת חיים אליה הורגלה במהלך החיים המשותפים, לא חלה על הבעל חובה למכור רכוש פרטי משלו על מנת לאפשר לאישה לאחר הפירוד, קיום רמת חיים גבוהה מזו שמסופקת לה במסגרת החיוב במזונות שהוטל עליו.
בהתאם לכלל הנזכר לעיל לפיו האישה "עולה עמו ואינה יורדת", אזי במקרים בהם בני הזוג חיו בצניעות והסתפקו במועט, כך הבעל מחויב להמשיך ולזון את האישה בהתאם לאותם צרכים מינימאליים.
ההגדרה של "מזונות אישה" מתייחסת לסיפוק צרכי מזון, לבוש, הנעלה, כלי בית, כלי מיטה ומדור ועל כל אחד מרכיבים אלה חלים כללי המזונות לפיהם האישה תהא זכאית למזונותיה לפי כבודה ובמידה סבירה. בניגוד לשאר רכיבי המזונות, בקביעת שיעור המדור שעל הבעל לשלם לאישה יובאו בחשבון גם הכנסותיה של האישה מנכסיה ומכלל המקורות העומדים לרשותה, ככל שישנם.
זכותה של האישה למדור אינה ספציפית לאותה דירה בה גרו בני הזוג והבעל רשאי לספק לאישה מדור חלופי שיהיה מותאם לרמה הכללית של הדירה הקודמת.
במקרים של אלימות פיזית או נפשית מצד הבעל, רשאית האישה לעתור בשמה ו/או בשם ילדי הצדדים הקטינים בתביעה למדור שקט ושלו ובכך למנוע את כניסתו של הבעל הביתה עת הוא מפר את שלוות חייהם.
הזכות לשימוש ברכב לאחר הפירוד אף היא שמורה לאישה כחלק מהכלל "עולה עמו ואינה יורדת" וזאת בהנחה שהרכב אכן שימש את האישה בזמן הנישואין.
חשוב לציין כי במקרים בהם האישה עובדת ומשתכרת באופן כזה שהכנסותיה מספקות את מזונותיה, הבעל רשאי לטעון כלפיה "צאי מעשה ידייך תחת מזונותייך" ולפטור עצמו מתשלום המזונות, אך אין הוא רשאי לדרוש מהאישה לצאת לעבוד אם לא עשתה כן במהלך החיים המשותפים, על מנת לפטור עצמו מתשלום מזונותיה.
היה ובסמוך לפני הגשת תביעתה למזונות או במהלכה חדלה האישה לעבוד ולהשתכר כבעבר רק לשם גביית מזונות מבעלה, יגברו הסיכויים שבית המשפט ישקול לסטות מההלכה לפיה אין לכפות על האישה לעבוד ויפטור את הבעל מתשלום מזונותיה.
עו"ד יהונתן סורפין עוסק בדיני משפחה בדגש על גירושין באופן ממוקד והנו בעל ניסיון עשיר וידע נרחב בתחום זה.
לשיחת ייעוץ ולתיאום פגישה חייגו: 050-2648644.