הפחתה או ביטול של מזונות

שינוי סכום מזונות שנקבע בפסק דין:

ההלכה הפסוקה קובעת כי פסק דין למזונות, אינו יוצר מחסום סופי מפני חידוש ההתדיינות, וניתן לחזור ולפנות לבית המשפט בבקשה לשינוי גובה החיוב מזונות, בכפוף להוכחת התנאי כי חל שינוי מהותי בנסיבות המצדיק את שינוי הקביעה המקורית.  בתי המשפט נוטים לפרש את המושג "שינוי נסיבות" בהקשר זה באופן דווקני, שאם לא כן עשוי להיות מופר האיזון בין המגמה להביא לסופיות הדיון לבין הצורך להתאים את גובה המזונות לצרכי חיים ולמצבי חיים משתנים, בין של הצד הזכאי להן, ובין של הצד החייב בהם – בע"מ 3148/07 פלונית נ' פלוני.

נקודת המוצא המחייבת זה המצב שהיה קיים בעבר, בעת מתן פסק הדין למזונות ועל התובע רובץ הנטל להוכיח כי ממועד זה חל שינוי מהותי שמצדיק את שינוי פסק הדין – ע"א 315/78 לוי נ' לוי.

על הנסיבות החדשות המצביעות על השינוי המהותי לרדת לשורשו של פסק הדין שניתן, כדי לאפשר את בחינת שיעור המזונות אשר נפסק – תמ"א 957/93 פלונית ואח' נ' אלמוני.

אין די בהוכחת שינוי כשלעצמו, אלא יש צורך בהוכחת שינוי נסיבות מהותי שיצדיק התערבות במזונות שנקבעו ושינוי כזה ייעשה במקרים נדירים בלבד ובכפוף לשלושה תנאים מצטברים: הצדדים השאירו פתח במפורש או מכללא לשינוי נסיבות, כי מבקש השינוי פעל בתום לב וכי עקב השינוי המהותי בנסיבות לא היה זה צודק להשאיר את פסק הדין על כנו – ע"א 442/83 קם נ' קם.

עוד קובעת הפסיקה כי שינוי הנסיבות המהותי המצדיק התערבות ובחינה חוזרת של המזונות הינו שינוי שבעל הדין לא יכול היה לצפות מראש בעת מתן פסק הדין המקורי – בר"ע 305/08 פלוני נ' אלמוני.

הנושאים המרכזיים בהם לרוב נבחן שינוי נסיבות הם: השתכרות ההורים ומצבם הכלכלי, מצבם הבריאותי והמשפחתי של ההורים, צרכי הקטינים, שינוי במשמורת או בהסדרי שהות, או נסיבות קשות וחריגות שנוצרו לאחר מתן פסק הדין, כגון סרבנות קשר של ילדים עם אביהם

 

שינוי סכום מזונות שנקבע בהסכם:

באשר למזונות אשר נקבעו בהסכם, הפסיקה נתנה למזונות אלה מעמד מיוחד ושינוי סכום   המזונות ייעשה רק במקרים בולטים זאת מאחר וסכום המזונות נקבע ע"י ההורים עצמם שהיו מודעים היטב לצרכי הילדים, כפי שבאו לידי ביטוי בהסכם שגובש ביניהם. העובדה שהסכם גירושין מהווה מארג שלם של וויתורים הדדיים גם בעניינים אחרים מלבד מזונות, מחייב אף הוא נקיטת משנה זהירות שכן לא פעם סכום המזונות, גם אם הועמד על הצד הנמוך או הגבוהה, נקבע בהסכמה בהתחשב בוויתורים אלה שלעתים לו צוינו כלל בהסכם.

בית המשפט העליון בע"א 4515/92 שטיין נ' שטיין פסק:

"כאשר מדובר על מזונות שנקבע בהסכם בין הורים, אין לשנות את המזונות כפי שנקבעו על נקלה אלא אך ורק במקרים בולטים. הסכם גירושין הוא בגדר הסדר כולל של נקודות רבות שבמחלוקת ויש לבחון אותו כשלמות אחת. יש לנסות ולהקנות לו יציבות ואמינות כדי לטפח הסדרים מוסכמים בין בני הזוג שנפלה ביניהם מחלוקת שאינה ניתנת ליישוב, אחרת לא יהיה ערך להסכם גירושין וכל הסכם יהיה רק שלב ביניים עד לפניה חוזרת לבית המשפט. סיכומו של דבר, אפשר לשנות גם סכומים של דמי מזונות שהוסכם עליהם בחוזה בין ההורים, אולם בטרם יוכרע בכך דרוש שכנוע חזק שאכן יש שינוי מהותי בנסיבות המצדיק התערבות במה שהוסכם".

לעניין זה יפים גם דבריו של כבוד השופט פאול שטרק בתמ"ש (ת"א) 37701/06 ב.א נ' ב.ש עת סבר כי: "יש הבדל עצום בין הפחתת מזונות שנקבעו בפסק דין לאחר שמיעת ראיות, לבין מזונות שנקבעו במסגרת מו"מ להסכם גירושין. כאשר מדובר בפסק דין שניתן לאחר שמיעת ראיות, אין ביכולת ביהמ"ש לאזן בדייקנות מספקת תנודות החיים הכלכליים הצפויים והבלתי צפויים של ההורים. לכן , פסה"ד מבוסס בנתונים ובצרכי הקטינים הידועים באותו עת לכל הצדדים עם ניסיון להתחשב בעתיד, מבלי שהשופט מתיימר להיות נביא בישראל.

בהסכם הגירושין המזונות מבוססים על מודעות ההורים ….ההורים מודעים היטב ליסודות רמת החיים שסיפקו לילדיהם. כמו כן, איזון נכסיהם של ההורים אף משפיע על תוצאות ההסכם וסכום המזונות על כל מרכיביהם".

הסכם גירושין, כולל בתוכו הסדרים, ויתורים ואיזונים רכושיים הנהירים לצדדים אך לא תמיד גלויים במלואם בפני השופט הדן בבקשה לאישור ההסכם. ישנה ציפייה של הצדדים כי ההסכם לאחר שיאושר בבית המשפט יסיים את כל ענייניהם, לרבות סוגיית מזונות ילדיהם – סוגיה שאינה נמצאת בריק אלא מושפעת מההסדר הרכושי עליו הסכימו הצדדים בהסכם – תמ"ש 54336-11-17  פלוני נ' אלמונית.

שינוי במזונות ילדים אשר הוסדרו במסגרת הסכם גירושין כולל, יש בו משום פגיעה בציפייה הלגיטימית של ההורים בעת אשור ההסכם, כי כל ענייניהם הוסדרו כמקשה אחת ולא יידרשו לפנייה חוזרת לבית המשפט. משכך, התערבות בית המשפט במקרים מעין אלה תיעשה בזהירות ובמסורה.

לעניין זה יפים דבריו של כב' השופט צבי וייצמן בעמ"ש 62263-10-17 (מיום 17.9.2018) בסעיף 31 לפסק הדין: "ואכן בכל הקשור לשינוי שיעור מזונות אשר הוסכם בהסכם גירושין כולל, הובהר בפסיקה, כאמור כי נדרשת מידה רבה של זהירות קודם שיתערב בית המשפט בשיעור המזונות המוסכם וזאת גם אם הוכח לכאורה שינוי נסיבות מהותי כזה או אחר. קביעה זו הורתה בייחודו של הסכם הגירושין ככזה המשקלל ומאזן בין הסכמות שונות של בני הזוג בעניינים שונים, כאשר חלקם אף אינם נזכרים מפורשות בהסכם דוגמת עצם ההיעתרות לגירושין, אך השפיעו על המארג הכולל של הסכמות הצדדים כפי שמצאו לנכון לקובען בגדר הסכם הגירושין ביניהם".

 

השפעת הלכת בע"מ 919/15 על תביעה להפחתת/הגדלת מזונות:

בית המשפט העליון בפסק דינו מיום 20.01.21 בבע"מ 7670-18 פלונית נ' פלוני קבע כי הלכת בע"מ 919/15 אמנם קבעה כללים חדשים בנוגע לחלוקת נטל המזונות לקטינים בגילאי 15-6 בין ההורים. אך ההלכה לכשעצמה אינה מהווה שינוי נסיבות מהותי המצדיק פתיחת תיק מזונות ולא תשמש עילה לשינוי נסיבות.

בהמשך פסק הדין נקבע שאין בהלכת בע"מ 919/15 כדי לשנות או להקל בדרישת השינוי המהותי בנסיבות הפרטניות, כפי שפורשה בפסיקה שפורטה לעיל ואשר ניתנה, קודם שניתן פסק הדין בבע"מ 919/15.

לסיכום, בית המשפט העליון הותיר את מבחן שינוי הנסיבות המהותי על כנו לשם דיון מחודש בחיובי מזונות שנקבעו בפסקי דין חלוטים שניתנו לפני הלכת בע"מ 919/15 בין אם מדובר בפסק דין שניתן לאחר ניהול הליכים משפטיים ובין אם מדובר בפסק דין לאישור הסכם.

באשר להיקף פתיחת ההתדיינות במקרים בהם עולה בידי המבקש להוכיח שינוי נסיבות מהותי, המצדיק דיון מחודש בשיעור מזונות שנקבע לפני הלכת בע"מ 919/15 אזי, ככל שבית המשפט יגיע למסקנה כי התרחש שינוי נסיבות מהותי המצדיק עיון מחודש בגובה המזונות, עיון זה יעשה בהתאם להלכת בע"מ 919/15. עם זאת, על בתי המשפט לשקול בזהירות ובקפדנות את השפעת השינוי המהותי ביחס לסכום המזונות שנקבע בעבר ובהקשר זה נפסק כי:

"מי שמבקש להוכיח גידול בצרכים ושינוי מהותי בהם, כאשר בעבר ניתן פסק דין בהסכמה, מתחייב על ידי כך בהוכחתו של המצב ששרר בעבר בעת שהגיעו הצדדים להסכמה ובהצבעה על השינוי שחל מאז, אשר אף אותו יש, כמובן, להוכיח. הווה אומר, בית המשפט אינו פועל בחלל ריק, בו פתוח הכול לבדיקה מחדש מראשיתו, וכאילו לא היו קיימות נסיבות, אשר את שינוין מבקשים להוכיח. המצב בעבר הוא בגדר נקודת מוצא מחייבת, והבהרתו היא בגדר חובתו של מי שטוען להתהוותו של שינוי".

 

ההיגיון המשפטי העומד מאחורי פסיקת בית המשפט העליון לפיה ההלכה החדשה במזונות ילדים לא תהווה לכשעצמה שינוי נסיבות מהותי:

• עיקרון סופיות הדיון: הגם שפסקי דין בענייני מזונות אינם חלוטים במובן של פסקי דין מסוג אחר, בשל אופיים המיוחד, עדיין קיימת חשיבות, ושמא דווקא בתחום זה, לשמירה על עיקרון סופיות הדיון כפי שהיה נהוג בתיקי מזונות עד כה. הקלה במבחן שינוי הנסיבות תוך הסתפקות בראשית ראיה או בשינוי עובדתי שאינו מגיע לכדי שינוי מהותי, פותחת פתח רחב להגשת תביעות לשינוי שיעור חיוב מזונות חלוט.

• בפסיקה נקבע כי הלכה חדשה אינה "פותחת מחדש" הליכים שהסתיימו בפסק דין חלוט. זוהי הכרעה המעדיפה את סופיות הדיון – על הערכים המגולמים בה – על פני הטענה שיש חוסר צדק בכך שהליך משפטי הוכרע בעבר על ידי הלכה ששונתה. מנקודת מבט זו, אין הבדל בין פסקי דין בענייני מזונות ופסקי דין אחרים, למשל כאלה שקובעים כי הופר חוזה, כי הוטלה אחריות בנזיקין, נקבעה בעלות על מקרקעין, הייתה התעשרות שלא כדין או כי אדם מסוים יזכה בירושה במקום רעהו. בכל המקרים הללו אפשר לטעון, בדיעבד ולאחר שינוי ההלכה, כי פסק הדין שניתן אינו צודק בראי ההלכה החדשה. ברם, הפסיקה העדיפה בנסיבות אלה את הסופיות באיזון הכולל. אם תרצו, ניתן לומר כי ההכרעה הנורמטיבית היא שאין פגיעה בצדק בכך שהלכה חדשה אינה חלה על פסקי דין חלוטים. הכלל לפיו פסק דין בענייני מזונות ניתן, בנסיבות מסוימות, לפתיחה מחדש, לא מכוון כלפי שינויי הלכה, אלא כלפי מקרים אחרים, בהם חל שינוי נסיבות מהותי בתחום הפנימי של המשפחה. כך למשל אדם ששכרו היה גבוה וחויב בהתאם בדמי מזונות גבוהים, שאיבד כעבור מספר שנים את יכולתו להתפרנס. הנה כי כן, הסוגיה של שינוי ההלכה שונה מהסוגיה של דיון מחדש בשיעור המזונות, ואין הצדקה עניינית לדון מחדש בפסק דין חלוט מכוח שינוי ההלכה גרידא.

• שמירה על יציבות משפחתית והגנה על עיקרון טובת הילד: החלה רטרואקטיבית של הלכת בע"מ 919/15 על תביעות לשינוי דמי מזונות, מקום בו מוכח שינוי נסיבות מהותי ברף הנמוך משנדרש בעבר עשויה להוביל, כאמור, לריבוי תביעות וכפועל יוצא מכך עשויה לעורר מחדש סכסוכים משפחתיים. התדיינות מחודשת בין הורים עלולה להעצים את הפגיעה בילדים ואף להעכיר את היחסים בין הקטינים להורים ובין ההורים לעצמם. על כן, שמירה על היציבות המשפחתית, כמו גם הגנה על עיקרון טובת הילד, תומכות בכך שפסקי דין חלוטים לא יפתחו מחדש בנקל, ולא די בקיומה של הלכה חדשה בנושא אופן חלוקת דמי המזונות.

• חשש להפרת מערך האיזונים בין הצדדים: החלטות בענייני מזונות מהוות לרוב חלק ממכלול הסכמות אליו מגיעים בני הזוג (במקרה שמושג הסכם גירושין כולל), או ממכלול הכרעות שיפוטיות המבקשות ליצור הסדר צודק וראוי בין השניים (במקרה שלא מושגת הסכמה בין הצדדים). חלק משמעותי מההסכמות וההכרעות הללו הן בלתי הפיכות (כך, למשל, הגט וחלוקת הרכוש), וקיים חשש כי דיון מחודש באותם רכיבים שהם ברי שינוי, יביא להפרת האיזונים העדינים שהושגו במסגרת ההסכם הכולל או ההכרעה הכוללת, ויגרום בכך עוול לאחד הצדדים. ודוק, כאשר ארע שינוי נסיבות מהותי, הרי שאין מנוס מבחינה מחודשת של החיוב במזונות, שכן הימנעות מלעשות כן תיצור כשלעצמה אי צדק בין האב והאם (בחינה זו צריכה עם זאת להיעשות בזהירות המתבקשת, ותוך ניסיון לצמצם את ההתערבות למינימום המתחייב משינוי הנסיבות). לעומת זאת, כאשר השינוי שחל הוא בדין בלבד, ואף כשמדובר בשינוי מהותי בדין, הרי שניתן להניח כי גם במסגרת הדין הישן נשמרו איזונים מסוימים בין הצדדים (גם אם ראויים פחות מאלה שהושגו על פי הדין החדש), ועל כן ניתן להוסיף ולהסתמך עליו עד שיתקיים שינוי נסיבות מהותי המצדיק דיון מחודש בחיוב המזונות.

• השלכות רוחב: העובדה שהלכה שנפסקה בבע"מ 919/15 משפיעה על הדיון בתיקים רבים מאוד. בכגון דא קיימת הצדקה שלא תמיד קיימת ביחס למקרה הבודד – לקבוע מעין "הוראות מעבר", שפירושן הוא שעניינים שנדונו בעבר לא "ייהנו" מתחולת ההלכה החדשה, וזאת משיקולים פרגמטיים. לאמור, דווקא לנוכח רוחבה של ההלכה וחשיבותה, האיזון המעשי תומך בכך שתחולתה לא תהיה על פסקי דין שהוכרעו בפסק דין חלוט, אלא אם אלה יישמעו מחדש מסיבה אחרת, כגון שינוי נסיבות  מהותי בהתאם לדין הרגיל.