מהי תביעת אבהות:
תביעת אבהות היא תביעה הצהרתית שמטרתה לקבוע האם גבר מסוים הוא אביו הביולוגי של קטין, לרוב באמצעות בדיקה גנטית. ככלל, בתי המשפט יימנעו מלצוות על בדיקת אבהות במקרים בהם קיים חשש כי בעקבות הבדיקה עשוי הקטין להיות מוכרז מבחינת ההלכה היהודית כממזר (מי שנולד לאישה נשואה מגבר אחר שאינו בעלה) או שעשוי להיגרם לקטין בן דת אחרת, נזק חמור. כך לדוגמה, דחה בית המשפט לענייני משפחה בנצרת במסגרת תמ"ש 4232/04,בקשה של אב מוסלמי לבדיקת רקמות, בשל החשש כי סיווג הקטינה כמי שנולדה מיחסים מחוץ לנישואין יגרום לה לפגיעה חברתית חמורה.
במקרה בו קיים חשש לממזרות או נזק אחר לקטין, ניתן להגיש תביעה אזרחית לאבהות שלא באמצעות בדיקה גנטית ובכך למנוע פגיעה במעמדו ההלכתי של הקטין.
לתוצאות בדיקת אבהות עשויות להיות השלכות משפטיות מרחיקות לכת. כך למשל, קביעת אבהות מטילה חבות עקרונית של האב לשאת במזונות ילדו הקטין שאם לא יעמוד בה, תוכל האם להגיש נגדו תביעה למזונות. לאב לעומת זאת, תעמוד זכות הורית למשמורת וזמני שהות עם ילדו הקטין ובמידה והאם תסרב לאפשר קיום קשר, יוכל האב להגיש נגדה תביעה למשמורת. גם לקטין עצמו עשויות לקום זכויות משמעותיות כגון זכות לרשת את האב במותו.
חוזר מנהל רפואה 38/2010 קובע כי בדיקת אבהות וכן כל בדיקה לקשרי משפחה תיעשה עפ"י צו של בית משפט לענייני משפחה או עפ"י צו של בית דין מוסמך (בהתקיים תנאים מסוימים הקבועים בחוק מידע גנטי התשס"א-2000). בהעדר צו שיפוטי כאמור, לא ניתן לבצע את הבדיקה, גם אם קיימת הסכמה של כל הצדדים לביצועה.
במקרה בו לא ידועה זהות האם, ניתן להגיש תביעה לאימהות באותם תנאים המפורטים מעלה בשינויים המחויבים.
מי יכול להגיש תביעת אבהות:
תביעת אבהות יכול להגיש אחד ההורים, אפוטרופוס שמינה ביהמ"ש או הילד בעצמו, לאחר שבגר. על מגיש התביעה לצרף את היועמ"ש כנתבע וזאת על מנת שייתן חוות דעת לבית המשפט אשר מטרתה העיקרית לוודא שלקטין לא ייגרם נזק ובפרט לשלול ממזרות כלפי הקטין.
היכן מוגשת תביעת אבהות:
תביעת אבהות תוגש לבית המשפט לענייני משפחה שבתחום שיפוטו מצוי מקום המגורים של הקטין או מקום מגוריהם המשותף האחרון של בני הזוג (לבית הדין הרבני אין סמכות שיפוט בעניין זה). לעומת זאת, כאשר בדיקת אבהות נדרשת לצורך הכרה בקשרי משפחה שהצדדים לה הנם בני הדת המוסלמית בלבד, קיימת סמכות שיפוט לבית הדין השרעי לדון בתביעה. על מנת שהכרה באבהותו של אדם מוסלמי תהיה תקפה גם כלפי מוסדות המדינה (למשל לצורכי תביעת מזונות או המוסד לביטוח לאומי), יש להגיש את התביעה לבית המשפט לענייני משפחה אשר יהיה מחויב לפסוק בהתאם לדין המוסלמי.
מהן הדרכים להוכחת אבהות על קטין:
עפ"י ההלכה הפסוקה, בדיקת סיווג רקמות היא ראיה חותכת ונחרצת לבירור אבהות במקום בו קיימת מחלוקת בעניין זה. לפיכך, בתי המשפט ייטו להפנות צדדים להליך לבדיקת סיווג רקמות, תוך מאמץ לקבל את הסכמת בעלי הדין לביצוע הבדיקה.
כאשר עריכת הבדיקה מתנגשת עם שיקולים של טובת הקטין או במקרה בו אחד מבני הזוג מתנגד לביצוע הבדיקה, ישקול ביהמ"ש לעשות שימוש "במדרג הראיות" להוכחת האבהות. במדרג הראיות, יבחן ביהמ"ש, בין היתר, הבאת ראיות בדבר מצבו של הקטין מכל בחינה שהיא, הבאת ראיות בדבר נסיבות הורתו של הילד ואפשרות לעריכת בדיקת הרקמות.
בית המשפט העליון קבע (כב' השופטת נאור בבג"צ 566/11 דורון ממט נ' משרד הפנים) כי בדיקה גנטית אינה הראיה הכשרה היחידה לעניין קבלת מעמד בישראל וניתן לקבל, בנסיבות מסוימות, גם ראיות אחרות:
"איני סבורה כי יש מקום לחסום את הדרך בפני המעוניינים להוכיח בראיות אחרות הורות ביולוגית לצרכי קבלת מעמד… ככל שיציגו הפונים לבית המשפט לענייני משפחה ראיות אובייקטיביות שיניחו את דעתו של בית המשפט כי קיים קשר ביולוגי בין ההורה והילד, גם בלא בדיקה גנטית, רשאי בית המשפט לקבוע כי לפניו קשר של הורות ביולוגית."
וכן:
"יובהר שוב: להשקפתי על המשיבים לאפשר גם דרכי הוכחה אחרות, ככל שתכליתן היא הוכחת זיקה ביולוגית. במישור המעשי, ספק בעיניי כאמור אם דרכי הוכחה שכאלו אכן יקצרו את ההליכים או יוזילו אותם כפי שמבקשים העותרים לעשות; ואולם, נוכח העובדה שדרכי הוכחה עשויות, ולו לכאורה, לצמצם את הפגיעה בעותרים (ולו לטענתם במובן הכלכלי) אין לחסום אפשרויות הוכחה אלו באופן גורף, ויש להותיר למעוניינים בהן לממשן מידת ההוכחה הנדרשת בקביעת אבהות בראיות".
מהי מידת ההוכחה הנדרשת לקביעת אבהות:
ככלל, בתביעת אבהות יש להוכיח במידת ההוכחה הנהוגה במשפט אזרחי – על פי "מאזן הסתברויות". משכך, על התובעים להוכיח במידה של מעל ל-50% כי הנתבע הוא אביו של הקטין. יש לציין כי בפסיקה הובעה אף עמדה, כי יש להקל במידת ההוכחה בתביעה מסוג זה, וכי יש לדרוש מידה פחותה מזו הנהוגה במשפט אזרחי רגיל (כב' השופט אסף זגורי בתמ"ש 17467-09-10 נ.ב נ' א.ח).
מתן צו לבדיקה גנטית:
אם בית המשפט ישוכנע שאין חשש כי בעקבות ההליך, הילד יוכרז כממזר או שייגרם לו נזק חמור, יינתן צו להפניית הצדדים לבדיקה גנטית (דגימתDNA לשם אפיון והשוואה של רצפים של DNA) לצורך קביעת אבהות.
הבדיקה הגנטית אינה מלווה בכאבים והיא אינה פולשנית. הבדיקה מתבצעת באמצעות דגימת דם/רוק/שיער. הבדיקה תתבצע במעבדה מורשית ומאושרת על ידי בית המשפט, בהשתתפות כל המעורבים, באותו הזמן ובאותו המקום, בנוכחות אנשי צוות.
שלבי ההליך לאחר מתן הצו:
לאחר שניתן צו של בית משפט או בית דין המתיר לבצע את הבדיקה, הצו יוצג למעבדה וייבדק בהתאם להוראות החוק. העלות תחול על מבקשי הבדיקה.
עלות הבדיקה תלויה במספר הנבדקים ובאופי הדגימה.
הצעת מחיר תועבר לידי המבקשים לאחר קבלת פנייתם והעתק צו בית משפט.
לאחר מכן יזומנו הנבדקים לביצוע הבדיקה.
תוצאות הבדיקה יימסרו אך ורק לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין שנתן את הצו. תשובות ותוצאות לא יועברו לנבדקים או לעורכי דינם או לכל אדם אחר מטעמם.
התנגדות בעל דין לבדיקת אבהות:
בדיקת אבהות תבוצע עפ"י צו בית המשפט ותוכר גם על ידי בתי הדין הרבניים. מבחינה עקרונית, אם בעל דין מסרב לביצוע בדיקת אבהות, הוא נחשב כמי שמבזה את בית המשפט וכפועל יוצא מכך, ניתן לצוות על מאסרו. בתי המשפט אינם נוטים לכפות על אדם ביצוע בדיקת אבהות אך במקרים של סירוב לא סביר לביצוע בדיקה, ישמש הדבר כראיה מכרעת לחובתו של המסרב אשר עשוי להיות מוכרז כאביו של הקטין על כל המשתמע מכך.
