חוק הירושה קובע כי במותו של אדם, עובר עזבונו ליורשיו. המונח "עיזבון" מתייחס לכל רכושו של האדם לרבות כספים, נדל"ן, מיטלטלין וכדומה ולמעט קופות גמל וביטוחי מנהלים אשר אינן נחשבות לחלק מהעיזבון אלא המוטב המופיע בקופות הנ"ל הוא שיורש באופן אוטומטי, את הכספים המצויים בקופות אלה.
צוואה בכתב – על המוריש לערוך את הצוואה בכתב ידו, לציין את התאריך שבו נערכה הצוואה ולחתום עליה בעצמו.
צוואה בעדים – הצוואה המוכרת, היעילה והנפוצה ביותר אשר נעשית בכתב, נושאת תאריך ונחתמת בפני שני עדים שהנם מעל גיל 18 (לרוב ע"י עורך דין ועד נוסף) שאינם בני משפחה של המצווה ואין להם כל חלק בצוואה, זאת לאחר שהמצווה הצהיר בפניהם שזו צוואתו. על העדים לאשר באותו מעמד, בחתימת ידם על פני הצוואה שהמצווה הצהיר וחתם בפניהם על הצוואה.
צוואה בפני רשות – צוואה בפני רשות נעשית על ידי המצווה באמירת דברי הצוואה בעל פה בפני נוטריון, שופט, רשם של בית משפט או רשם לענייני ירושה, או בפני חבר של בית דין דתי או בהגשת דברי הצוואה בכתב, על ידי המצווה עצמו לידי כל אחד מהגורמים הנ"ל. דברי הצוואה ייקראו בפני המצווה, הוא יצהיר שזו צוואתו והיא תאושר על ידי אותו גורם בחתימתו על פני הצוואה שהיא נקראה ושהמצווה הצהיר כאמור.
במקרה שנכתבה צוואה בלשון שהמצווה אינו שומע, הצוואה תיקרא בפניו בתרגום ללשון שהוא שומע, והמתרגם יאשר זאת על פני הצוואה. במקום קריאת הצוואה או תרגומה בפני המצווה יכולה לבוא קריאתה או קריאת תרגומה על ידי המצווה עצמו.
צוואה בעל פה – מדובר בצוואת "שכיב מרע" שרואה עצמו מול פני המוות אשר נעשית בעל פה בפני שני עדים. על שני העדים לערוך זיכרון דברים ולציין בו את מועד עשיית הצוואה והנסיבות לעשייתה. זיכרון הדברים ייחתם בידי שני העדים ויופקד על ידיהם אצל הרשם לענייני ירושה כאשר את הרישום, החתימה וההפקדה יש לבצע ככל האפשר בסמוך לאחר שניתן לעשותם. צוואה בעל פה בטלה כעבור חודש ימים לאחר שחלפו הנסיבות שהצדיקו עשייתה והמצווה עודנו בחיים.
בהעדר צוואה, חוק הירושה הוא שמגדיר את סדר היורשים והירושה מכונה "ירושה על פי דין", כאשר היורשים יהיו בני המשפחה של הנפטר ובמקרה שבו הנפטר לא הניח אחריו יורשים, אזי יועבר עזבונו למדינה באמצעות האפוטרופוס הכללי.
אם המנוח הותיר אחריו צוואה, הירושה נקראת "ירושה על פי צוואה", כאשר זהות היורשים עפ"י הצוואה תהיה בדיוק כפי שהגדיר הנפטר, להוציא מקרים בהם נעתר בית המשפט להתנגדות שהוגשה כנגד הצוואה.
מכאן אנו למדים כי אדם המעוניין להבטיח שלאחר הגיעו ל – 120 שנה, יחולק עיזבונו בדיוק כפי שציווה, עליו לערוך צוואה שאם לא כן יחולק עיזבונו בהתאם להגדרות ספציפיות המוכתבות ע"י חוק הירושה.
לצורך חלוקת עיזבונו של נפטר בירושה עפ"י דין יש להגיש "בקשה לצו ירושה" ולצורך חלוקת עיזבונו של נפטר בירושה עפ"י צוואה יש להגיש "בקשה לקיום צוואה – את הבקשה יש להגיש לרשם לענייני ירושה או לאחד מבתי הדין הרבניים.
ויוער, על מנת שבית הדין הרבני יהיה מוסמך לדון בענייני ירושה, על כל הנוגעים בדבר להיות מעוניינים בכך וליתן הסכמתם לניהול ההליך בבית הדין ובהעדר הסכמה כאמור, יועבר ההליך לדיון בבית המשפט לענייני משפחה.
אם המוריש לא הותיר אחריו צוואה, ראשון לרשת הוא מי שהיה במות המוריש בן זוגו אשר יורש את המיטלטלין, כולל מכונית נוסעים השייכים, לפי המקובל ולפי הנסיבות, למשק הבית המשותף.
בירושה עפ"י דין חולקים בן הזוג וילדי הנפטר את הירושה באופן שווה ביניהם, כלומר בן הזוג יורש מחצית מהירושה והילדים חולקים ביניהם באופן שווה את המחצית הנותרת. אלמנה זכאית לקבל מן העיזבון גם את כתובתה ותוספותיה ובמקרים מסוימים אף יכולה לעתור לבית המשפט בתביעה למזונות מן העיזבון.
חוק הירושה קובע כללים ברורים באשר לאופן חלוקת הירושה, המבוססים על ראשי אב או קשרי דם הולכים ומתרחקים מהמוריש באופן כזה שילדיו של המוריש ונכדיו קודמים להוריו ואחיו ואילו הורי המוריש ואחיו קודמים לסבי המוריש ודודיו – במידה וישנם יורשים בראש אב ראשון אזי אין מעבר לראש אב שני וכך הלאה אם ישנם יורשים בראש אב שני אין מעבר לראש אב שלישי.
אם כך, סדר חלוקת הירושה ייעשה בהתאם לקשרי הדם המפורטים לעיל וזאת בהתאם לכללים הקבועים בחוק הירושה וכדלקמן:
למשרדנו ניסיון עשיר ביישוב סכסוכים במשפחה, הגשת בקשות למתן צווים בענייני ירושה, עריכת צוואות, ייצוג בהתנגדויות לצוואות, ניהול עיזבונות וכו'.
למידע נוסף ולתיאום פגישת ייעוץ חייגו: 050-2648466