חלוקת זמני שהות היא מרכיב מרכזי בהסדרי הורות לאחר פרידה או גירושין, המגדיר כיצד יתחלק זמנם של הילדים בין שני ההורים. מונח זה, שהחליף בשנים האחרונות את המושג המיושן "הסדרי ראייה", משקף את התפיסה המודרנית הרואה בשני ההורים שותפים פעילים ומשמעותיים בחיי ילדיהם גם לאחר הפרידה. חלוקת זמני שהות יכולה לכלול מגוון הסדרים, החל מהמודל המסורתי שבו הילדים מתגוררים עם הורה אחד ומבקרים את ההורה השני בסופי שבוע ובאמצע השבוע, ועד להסדרים של משמורת משותפת שוויונית, שבה הילדים שוהים פרקי זמן דומים עם כל אחד מההורים. הסדרי זמני השהות מתייחסים לא רק לימי השבוע והשבתות, אלא גם לחופשות מבית הספר, חגים, ימי הולדת, ואירועים משפחתיים משמעותיים.
חלוקת זמני שהות מיטבית נקבעת על פי מגוון שיקולים, כשהעיקרון המנחה הוא טובת הילד. בין השיקולים המרכזיים: גיל הילדים וצרכיהם ההתפתחותיים (לדוגמה, פעוטות עשויים להזדקק ליציבות רבה יותר, בעוד ילדים בוגרים יותר יכולים להסתגל לשינויים תכופים יותר); מקום מגורי ההורים והמרחק ביניהם; מסגרות החינוך של הילדים; עיסוקי הילדים ופעילויותיהם; יכולותיהם של ההורים לספק טיפול פיזי ורגשי; רצונות הילדים (בהתאם לגילם ולבגרותם); ומידת שיתוף הפעולה בין ההורים. חלוקת זמני שהות מוצלחת מאזנת בין הצורך ביציבות ובשגרה לבין הרצון לאפשר לילדים קשר משמעותי ואיכותי עם שני הוריהם.
חלוקת זמני שהות אפקטיבית דורשת גמישות והתאמה מתמדת לצרכים המשתנים של הילדים ולנסיבות החיים של המשפחה. הסדר שמתאים לילד בגיל הרך עשוי להיות בלתי מתאים כאשר הוא מתבגר ומפתח העדפות, תחביבים וקשרים חברתיים משל עצמו. לכן, חשוב שהסכמי הורות יכללו מנגנונים לבחינה תקופתית ולעדכון של חלוקת זמני השהות. כמו כן, הסכמים אלה צריכים לאפשר גמישות בהתמודדות עם אירועים בלתי צפויים, כגון מחלה של הילד או של אחד ההורים, שינויים בלוח הזמנים של ההורים, או הזדמנויות מיוחדות עבור הילדים. שיתוף פעולה הורי ותקשורת פתוחה הם מפתח להצלחת חלוקת זמני השהות.
עו"ד יהונתן סורפין מביא ניסיון עשיר בתכנון ויישום של הסדרי חלוקת זמני שהות המותאמים לצרכים הייחודיים של כל משפחה. המשרד מוביל בגישתו המתקדמת להסדרי הורות, המדגישה את חשיבות המעורבות של שני ההורים בחיי ילדיהם תוך הבטחת יציבות רגשית ופיזית.
