מזונות

בערכאות המשפטיות נהוג לפסוק מזונות בשלושה נושאים:

1. מזונות אישה – בהתאם להלכה היהודית, אקט הנישואין מקים מערך שלם של זכויות וחובות החלים על כל אחד מבני הזוג. אקט הנישואין מחייב את הבעל לזון ולפרנס את האישה ולדאוג לה לדיור הולם. מנגד, כל מעשי ידיה של האישה וכן רווחים המתקבלים מנכסיה הן חלק מזכויותיו של הבעל אשר נובעים אף הם מאקט הנישואין.

   אישה הנשואה על פי ההלכה היהודית, זכאית למזונות מבעלה כל עוד קשר הנישואין לא נותק ולמעט במקרים בהם הוכחה בגידה של האישה בבעל או שהאישה הנה "מורדת" אשר אינה מקיימת יחסי אישות עם בעלה והמרידה נעוצה בה או שעזבה את הבית מסיבה לא מוצדקת או שהכנסותיה מספיקות למילוי כל צרכיה.

2. מזונות ילדים – מטרתם להבטיח את רמת החיים של הילדים לאחר הפירוד בין ההורים והבטחת סיפוק צרכיהם השוטפים. סעיף 3(א) לחוק לתיקון דיני משפחה קובע כי "אדם חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלה".

   בהתאם לכך, חלוקת נטל המזונות בין בני זוג יהודים נקבעת עפ"י הדין העברי ולפיו החיוב במזונות ילדים שאינו מדין צדקה חל באופן אבסולוטי על האב, קרי האב מחויב לשאת במזונות ילדיו הקטינים עד הגיעם לגיל 15 שנים.

ההלכה היהודית קובעת 3 מעגלי חיוב במזונות קטינים, כמפורט להלן:

• בין הגילאים 0-6 הילדים נחשבים "קטני קטינים" וחובת האב לפרנסם ולדאוג לצרכיהם הנה אבסולוטית גם במקרה שמדובר באב ללא כל הכנסה, בין אם מדובר באב מובטל או נכה  או שהנו אסיר המרצה תקופת  מאסר ממושכת.
• בין הגילאים 6-15 חלה על האב חובה לספק לילדיו את מלוא צרכיהם ההכרחיים בעוד במזונות שאינם ברמת ההכרח והמכונים גם "מזונות מדין צדקה" חולקים בהם שני ההורים שווה בשווה.
• בגילאים 15-18 כל צרכי הילדים נחשבים כדין צדקה ולכן חלה חובה עקרונית על שני ההורים לשאת במזונות אלה.

  הסמכות לדון בתביעה למזונות ילדים נתונה לביהמ"ש לענייני משפחה בעוד ניהול הליך מזונות בבית הדין הרבני מחייב הסכמה של שני הצדדים. במקרה שלא הועלתה התנגדות מפורשת למתן סמכות בעניין מזונות בהזדמנות הראשונה, עשוי בית הדין לפרש זאת כהסכמה של שני הצדדים למתן סמכות שיפוט בנושא המזונות.

3. מזונות בני משפחה אחרים: חוק המזונות קובע חבות במזונות בהתקיים תנאים אלה:

• לבנו של הקשיש נשארה הכנסה מספקת לאחר שסיפק את הצרכים הכלכליים של עצמו, של בן זוגו ושל הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן זוגו.
• בן המשפחה הנזקק לתשלום המזונות אינו יכול, על אף מאמציו, לספק צרכיו מעבודה, מנכסיו או ממקור אחר ולכן אין מנוס מתשלום מזונות עבורו.
• בן המשפחה הנזקק למזונות אינו יכול לקבל מזונות מבן-זוגו או מהוריו או מעיזבון, ואינו יכול לקבלם מבן-משפחה הקודם לאותו אדם, בסדר הקירבה המשפחתית. על ילד בוגר חלה חובה לתמוך כלכלית בהוריו, אולם זאת בתנאי שנשארים בידיו אמצעים כספיים, לאחר סיפוק צרכי משפחתו הכוללים את אשתו וילדיו. על ההורים הקשישים להוכיח שאין להם שום הכנסות ושהם אינם יכולים לכלכל את עצמם ממקורות כמו משכורת מעבודה או מנכסים, וכי בנם מבוסס דיו כדי לפרנס את בני משפחתו ובנוסף לכך לתמוך כלכלית בהוריו.

  גם הורה קשיש שמקבל קצבה מביטוח לאומי וסכום הקצבה אינו מספיק לקיומו הביסי רשאי להגיש תביעה למזונות נגד ילדיו.

  בית המשפט רשאי בנסיבות מסוימות לפטור אדם מתשלום חלקי או מלא של מזונות להוריו או הורי הוריו הקשישים. פטור שכזה יכול להינתן במקרים בהם התובע התנהג אל הנתבע באופן שלילי ופגע בו בצורה פיזית או נפשית קשה.

  לבית המשפט מוקנית סמכות לשנות את מה שנקבע בהסכם, בוויתור ובפסק דין, במקרה של שינוי נסיבות. החוק גם קובע מתי ובאילו מקרים מסתיימת הזכות למזונות.

למידע נוסף בתחום המזונות מומלץ לעיין בעמודים:
מזונות אישה > 
מזונות ילדים >

עו"ד יהונתן סורפין עוסק בדיני משפחה בדגש על גירושין באופן ממוקד והנו בעל ניסיון עשיר וידע נרחב בתחום זה.
לשיחת ייעוץ ולתיאום פגישה חייגו: 050-2648466