הליך יישוב סכסוך במשפחה

הליך יישוב סכסוך במשפחה – מה זה, איך זה עובד ומה חשוב לדעת?

סכסוך משפחתי הוא אחד ההליכים המשפטיים המורכבים והרגישים ביותר. לצד ההיבט המשפטי, מדובר בתהליך שמערב רגשות, אמון, ולעיתים גם ילדים קטנים הנמצאים בלב המחלוקת.

כדי לאפשר לבני הזוג הזדמנות ליישב את המחלוקות בדרכי שלום, החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע״ה – 2014, מחייב כל אדם המבקש לפתוח הליך משפטי בתחום המשפחה, למעט חריגים, להגיש תחילה בקשה ליישוב סכסוך.

מה המשמעות של החוק?

החוק קובע כי לפני שמגישים תביעות בענייני משפחה – תביעת גירושין, מזונות, הסדרי שהות, חלוקת אחריות הורית, חלוקת רכוש או כל עניין אחר, יש לפנות תחילה להליך יישוב סכסוך. ההליך נועד לעודד הידברות והגעה להסכמות, ובכך לנסות לצמצם ואף למנוע עימותים משפטיים מתישים הגובים לא רק מחיר כלכלי יקר אלא גם מחירים רגשיים שניתן להימנע מהם.

לאחר הגשת הבקשה, מזומנים הצדדים לפגישות ביחידת הסיוע של בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, לפי המקום שבו הוגשה הבקשה.

מהי יחידת הסיוע?

יחידות הסיוע הן שלוחות טיפוליות של משרד הרווחה, הפועלות בצמוד לבתי המשפט ולבתי הדין הרבניים.ביחידות עובדים עובדים סוציאליים, פסיכולוגיים ועורכי דין בעלי הכשרה בטיפול ובגישור במשפחה. תפקידם הוא לסייע לבני המשפחה בהתמודדות מיידית עם המשבר ולצורך בחינת יישוב הסכסוך בדרכי נועם ללא מאבק משפטי.

מה קורה לאחר הגשת בקשה ליישוב סכסוך?

לאחר הגשת הבקשה, יוזמנו הצדדים לפגישות מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום) ביחידת הסיוע.  המפגשים (בין 1-4) יתקיימו תוך 45-60 ימים מיום הגשת הבקשה. במהלך המפגשים יינתן לצדדים הסבר על האפשרויות השונות העומדות בפניהם, כולל האפשרות להגיע להסדרים ולפתרונות מוסכמים ובכך להימנע ממאבק משפטי.

האם המפגשים ביחידת הסיוע חסויים?

כן. המפגשים ביחידת הסיוע חסויים וזאת על מנת לאפשר לצדדים לנהל שיח חופשי בכל העניינים שבמחלוקת.

מי משתתף במפגשים?

בפגישה הראשונה משתתפים בני הזוג בלבד, ללא עורכי דינם. השיח מתנהל מול עובדים סוציאליים מיחידת הסיוע, שתפקידם לסייע לצדדים לבחון דרכים ליישוב הסכסוך מתוך שיח רגוע ומכבד.
בפגישות ההמשך, ככל שיתקיימו, עשוי להצטרף גם עורך דין מטעם יחידת הסיוע, בהתאם לצורך ובשיקול דעת הצוות המטפל.

למרות שעורכי דין פרטיים אינם רשאים להיות נוכחים בפגישה הראשונה, הם רשאים ללוות את לקוחותיהם מאחורי הקלעים, להעניק ייעוץ משפטי חיצוני ולהכין אותם לקראת המפגש. החל מהפגישה השנייה, רשאים בני הזוג להיעזר בעורכי דינם גם במעמד הפגישות עצמן.

איך מגיעים לפגישת יישוב סכסוך מוכנים – גם משפטית וגם רגשית?

פגישת יישוב הסכסוך איננה פורמליות בלבד, היא מהווה חלון הזדמנויות קצר להגעה להסכמות ולמציאת פתרונות שיכולים לסיים את הסכסוך מחוץ לכותלי בית המשפט. לכן, חשוב להגיע לפגישה מוכנים, להבין מה צפוי, לדעת מה לומר ומה עדיף להשאיר מחוץ לחדר, ולגבש אסטרטגיה נכונה  מראש.

עו״ד יהונתן סורפין מלווה את לקוחותיו באופן אישי כבר בשלב ההכנה ועוד טרם הגשת בקשה ליישוב סכסוך, מסייע להם להיערך מנטלית ומשפטית, ומוודא שהעמדה שלהם תוצג בצורה ברורה, שקולה ומשכנעת. ליווי מקצועי מוקדם כבר בשלב זה עשוי להיות ההבדל בין פתיחת דלת להסכמה לבין הידרדרות למאבק משפטי ארוך ומיותר.

מה קורה לאחר סיום הפגישות?

לאחר סיום סדרת המפגשים, נמסר דיווח לבית המשפט או לבית הדין בדבר עצם קיום הפגישות, אך לא על תוכנן. אם הצדדים הגיעו להסכמה, ניתן לעגן אותה בהסכם רשמי שיוגש לאישור הערכאה השיפוטית, אם לא הושגה הסכמה, ייפתחו בפניהם האפשרויות לניהול ההליך המשפטי  הרגיל.

כמה זמן נמשך ההליך כולו?

הליך יישוב סכסוך במשפחה נמשך לכל הפחות 75 ימים מיום הגשת הבקשה, ויכול להתארך עד 90 ימים במקרים מסוימים, כאשר תקופות אלו כוללות תקופת עיכוב הליכים בה לא ניתן להגיש תביעות, ולאחריה תקופת קדימות לצד שהגיש את הבקשה.

האם חייבים להשתתף בפגישות?

כן. מדובר בהליך חובה לפי החוק, והימנעות מהגעה עשויה להשפיע על ההליך המשפטי בהמשך. עם זאת, ההשתתפות נועדה לספק מידע וייעוץ בלבד, ואינה מחייבת את הצדדים להגיע להסכמה אם אינם חפצים בכך.

יתרון אסטרטגי למי שמגיש ראשון את הבקשה ליישוב סכסוך

לאחר שחלפה תקופת עיכוב ההליכים (60 או 75 ימים), ולא הגיעו הצדדים להסדר מוסכם, רשאי רק הצד שהגיש תחילה את הבקשה ליישוב סכסוך, להגיש תובענה בעניין הסכסוך המשפחתי לערכאה המוסמכת בתוך 15 ימים. רק אם הצד המגיש לא עשה כן, או הגיש תובענה רק לגבי חלק מהעניינים, רשאי הצד השני להגיש תובענה בעניינים שלא הוגשו. תקופה זו, יחד עם תקופת עיכוב ההליכים, קובעת את משך הזמן המינימלי לפני שהצד השני יכול להגיש תביעה, העומד על 75 ימים (60+15) או 90 ימים (75+15).

לסיכום

הליך יישוב סכסוך במשפחה נועד לעודד הידברות ופתרון מחלוקות בדרכי שלום, טרם נקיטה בהליכים משפטיים. עם זאת, מדובר בשלב בעל משמעות אסטרטגית, שכן לאופן ניהולו ולהכנה לקראתו עשויות להיות השלכות משמעותיות על המשך ההליך ועל תוצאותיו.

עו״ד יהונתן סורפין, בעל מומחיות וניסיון רב בתחום דיני המשפחה והגירושין, מעניק ללקוחותיו ייעוץ וליווי משפטי מדויק כבר מהשלב הראשון, תוך דגש על שמירה על זכויותיהם ועל טובת המשפחה בכללותה.